יום שישי, 10 בפברואר 2012

היומיים שאחרי שלשום

אז ככה.  הגיע יום רביעי.  הגיעה השעה 16:00.  הגיע הזמן להעביר את מה שלמדתי עם יעל וטלי בנושא גוגל פורמס (סלחו לי על התעתיק).
מחולקים לקבוצות ומתחילים.  וואלה, הרגשתי כמו מורה בשנה הראשונה.  התרגשתי.  בכל זאת אני לא ממש בקיאה במחשבים ובסודות הערמומיים שהם טומנים במעמקיהם.  אני מסבירה נותנת רקע קצר ומתחילה להדגים.  הקבוצה שנפלה בחיקי קשובה.  רושמים, שואלים שאלות, מחמיאים על הרצינות בה הכנו את המשימה.  שלומית עוברת בין הקבוצות, כמו "פוטו השתלמות" מצלמת.  בטי, שמבינה יותר ממני בגוגל, מסייעת פה ושם, מראה מה הכינה.  את המשימה שהכנו ממלאים.  וואלה מספר 2, עבר בצורה מעוררת כבוד.  עבד יפה.  נראה שבאמת הבנתי את הנושא.  כיף.
הדבר מחזיר אותי לשני פוסטים אחורנית, אז קיבלנו את המשימה.  כתבתי על ההתנגדויות שעלו, שהיינו כמו תלמידים.  כתבתי בפוסט הקודם כי התלמידים שלי גילו התנגדות כאשר חולקו לקבוצות.  אכן כתלמידים היינו.  גם ההתנגדות, גם ההתרגשות וגם תחושת ההקלה שזהו, המשימה מאחורי, וגם הסקרנות...כמה קיבלתי במשימה הזו?  ובטח אם לא יהיה ציון מושלם תהיה איזו אכזבה, גם אם אומר ששטויות ולא חשוב.
שבת שלום

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה