יום רביעי, 9 במאי 2012

שלום שוב, מזמן לא כתבתי. 
אני אמורה לכתוב חמישה פוסטים הקשורים להשתלמות בגינה בכלל נולד הבלוג הזה, וכתבתי קצת.  והרוב מהקצת לא קשור להשתלמות.  אז אחזור לעניין.  ההשתלמות.
היא לפני סיום, ולהפתעתי חבל לי.  מזמן לא הייתי בהשתלמות עניינית.  לא שהיא מושלמת ההשתלמות.  יש מה לשפר, לפחות לטעמי, אבל בגדול היא בהחלט שווה.  למדתי דברים חדשים, היא ידידותית לטכנופובים ואלו שני יתרונות ענק.  חסרים היו לי נושאים יותר ענייניים ופחות דידקטיים.  מה למדנו, למה לומדים, אלא יותר פאוור פוינט,דוקס, אקסל וכאלו.  יותר התנסות בשטח.  אבל כאמור זו אני.  גם הדידקטיקה ברובה הייתה סבירה.
כיוון שיש ביננו יסודי, חטיבה ותיכון, כל העניינים הנוגעים ליסודי ממש לא היו רלוונטים עבורי, בעיקר לא בעניין המלל.
קראתי את שכתבתי וזו כמעט רפלקציה, לא זו הייתה הכוונה, אבל זה מה שיצא.
לגבי כתיבת הבלוג.  לא ממש הבנתי למה זו מטלת חובה.  יש המון דרכים לחלוק מידע ולשתף.  לא כולם מצליחים לכתוב.  בלוק, אם תרצו, סתם חוסר אהבה בחשיפה מסוג זה.  לי בגדול אין בעייה לכתוב מעט מהגיגי ולא תמיד זה בא בקלות.  מעניין מה עובר בראשם של אלו שהדבר לא בא להם בקלות.  איך הם מתמודדים עם מטלה כזו, שהיא לא פשוטה כפי שנדמה.
זהו כרגע.

2 תגובות:

  1. איריס יקרה,
    הכתיבה בבלוג היא מטלה כי:
    הבלוג היא אחת הדרכים לתעד את הרפלקציה של הלמידה שלך.
    את תוכלי ללמוד מהכתוב וגם אחרים השותפים לאותו תהליך שאת עוברת.

    השבמחק
  2. שלומית
    שמחתי לשמוע ממך ואותך. ברור לי מה המטרה בכתיבת בלוג, אבל אני אישית מעדיפה למידה כזו בדיבורים, לא מרובים. חשבתי הרבה אם לחייב תלמידים לבלוג, בעיקר לגבי הוראת הספרות בשנה הבאה. עדיין לא הגעתי להחלטה חד משמעית.
    אם תהיה לי החלטה כזו אשתף. כאן בבלוג.
    להתראת בנתיים

    השבמחק